החלטה בתיק ת"א 49754-12-11

1.         תובענה זו, העותרת לסילוק-ידם של הנתבעים ממגרשים שבאזור התעשייה עמק-חפר ובחיובם בפיצוי בגין הפרה נטענת של הסכם, הוגשה בתאריך 27.12.2011. שבועיים קודם לכן, ביום 13.12.2011, הגישה נתבעת 1 דכאן נגד התובעת תובענה לבית-המשפט המחוזי ובה טענה, בפרט, לביטולו שלא כדין של אותו הסכם ממש (ת"א 2007-12-11, בפני כבוד השופטת שושנה אלמגור). בית-המשפט המחוזי מתבקש, בהליך אשר תלוי ועומד בפניו, לאכוף את ההסכם שבין הצדדים ולהצהיר כי לנתבעת 1 זכות-עיכבון במבנים שבמקרקעין.

2.         ניתן, כמובן, להצר על כך שהדין טרם השכיל לקבוע מנגנון, שיאפשר את איחודו של הדיון בשתי התובענות בפניה של אותה ערכאה ( ראו והשוו הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - סמכות עניינית בתביעות כרוכות), התשע"ד-2013). ברם, היעילות המתחייבת בהקצאתו של המשאב השיפוטי והחובה להישמר מפניהן של הכרעות סותרות (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט(3) 497, 519 (2004)), לא תיוותרנה מיותמות. עוגן לאלו מצוי בסמכותו של בית-המשפט לעכב הליך שבפניו מחמתו של "הליך תלוי ועומד" בערכאה אחרת. "סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות", נפסק בבית-המשפט העליון, "אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב. הדברים נכונים לא רק כאשר מדובר בין אותם צדדים בשני ההליכים, אלא גם כאשר העניינים דומים, העילות זהות והאינטרס זהה" (דברי השופטת טובה שטרסברג-כהן ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן, בפסקה השלישית להחלטתה (פורסם באתר הרשות השופטת, 28.1.2002)).

3.         אינני מקבל את עמדת התובעת כי אין מקום להפעיל סמכות זו אלא אם מי מהצדדים עתר לכך. אך ברי כי אם מצא בית-המשפט כי איזה מבין אותם יסודות אשר בשיקול-הדעת מתקיימים במקרה שבפניו, עליו להעלות ביוזמתו את השאלה מדוע לא יעוכב אחד מן ההליכים עד להכרעה בהליך האחר. אין זה אך ענין שברשות. הדבר, להשקפתי, מתחייב. יורד הוא לשורש פעולתן של הערכאות. עמד על כך השופט אשר גרוניס:

"[יש ליתן הדעת] להפסד של משאבים שיפוטיים, המתבקש מדיון כפול באותה שאלה. רוצה לומר, כאשר להכרעה דיונית-ניהולית עלולה להיות השלכה שלילית בעלת משקל על ניהולם של משאבים שיפוטיים, ראוי לה לערכא[ה] שתתערב, ואולי אף חובה עליה לעשות כן" (רע"א 346/06 דר' חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, בפסקה השמינית לפסק-דינו (פורסם באתר הרשות השופטת, 14.5.2006)).

4.         אמת, אין זה כלל בל-יעבור כי לעולם יקנה לו ההליך המוקדם מבין השניים מעמד של בכורה. בהתקיים יסודות מוצקים מבין אלה הנוגעים בדבר, באורח הקונה עדיפות דווקא להליך המאוחר, כל מקום יהיה - בגדרה של הפעולה הדיונית המתאימה - לעכב את זה המוקדם. ברם, מועד פתיחתו של ההליך הוא שיקול בן-שיכות, ולו מן הטעם כי עשויה להיות לו השפעה על פעולות, שכבר ננקטו בגדרה של המחלוקת הניטשת בין צדדים.

5.         במקרה שבפני מתקיימות נסיבות מצטברות, המצדיקות את עיכובו של ההליך כאן עד לסיומו של הבירור בבית-המשפט המחוזי. ראשית, וכפי שכבר הוסבר, הסוגיות העומדות להכרעה הן דומות. אפילו אין אלו סוגיות זהות, יש יסוד לשער כי כל החלטה שתתקבל בערכאה האחת תשליך ישירות על המחלוקת שבפני האחרת. שנית, בבית-המשפט המחוזי התקיימו כבר שני דיונים - עוד קודם ששבו הצדדים ונפגשו באולם-הדיונים שבבית-משפט השלום, והוחל בבירורה של התובענה שם לגופה. שלישית, בבית-המשפט המחוזי מונה מומחה לבחינתם של ליקויים נטענים בעבודות אשר בוצעו לפי ההסכם - מן הסוגיות העומדות להכרעתי בפרשה זו. היה זה לא אחר מבא-כוחה של התובעת דכאן שהטעים בפניו של בית-המשפט המחוזי: "היו תשע-עשרה ישיבות אצל המומחה" (פרוטוקול מיום 11.12.2013, בעמ' 1, ש' 12). בכוחם של הצדדים להעביר שאלות הבהרה למומחה דיברה אותה ערכאה, בהחלטתה האחרונה שבתיק.

            נסיבות אלו הופכות את בירורה המקביל של התובענה אשר בפני לענין, העלול ליטול מן היעילות הדיונית ולהניב תוצאות, שאינן מתיישבות חלילה זו עם זו. עוד קם חשש מפני העמסתן המיותרת של הוצאות על מי מבין הצדדים. התובעת אולי הביאה זאת בחשבונה, אך איני רואה מקום לחייב בכך גם את הנתבעים. קשיים אלה יש למנוע בטרם יארעו. עיכובו של ההליך דנן, שטרם פסע את צעדיו הראשונים אל מעבר להגשתם של כתבי-הטענות הוא, לשיטתי, מתחייב.

6.         בית-המשפט הציע לצדדים כי יסכימו בינם שקביעות אשר ייקבעו בבית-המשפט המחוזי יקימו השתקי-פלוגתות בהליך זה שבפני, אם יחודש. לכך לא נעתרו הצדדים ואך מובן כי זו זכותם. מקובלת עלי עמדת הנתבעים, היינו, כי כל ענין - ככל שיוכרע בבית-המשפט המחוזי - יעמוד בעתו לבחינה לפי הכללים, הנוהגים בענינו של מעשה בית-דין, או כל כלל רלוונטי אחר שבמשפטנו.

7.         אני מעכב את בירורה של התובענה. כל אחד מהצדדים יוכל לעתור לחידושו של ההליך, בבקשה בכתב בפניו של בית-משפט זה. המזכירות תקבע, מכל מקום, תזכורת פנימית לבחינתו של מצב הדברים, ליום 1.10.2014.

            התובעת תשלם לנתבעים, ביחד ולחוד ובתוך 30 ימים, שכר-טרחתם של עורכי-דין בבקשה זו, בסך 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, שלא במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: